"מה שלומך אלדד?" "הכל בסדר" "נו,השתחררת כבר?" "כן" "אז מה אתה עושה עכשיו?" "אני מתחיל ללמוד עוד חודש בערך" "נו,ומה עד אז?" את השיחה הנ"ל יצא לי לנהל בכלל לא מעט מאז פשטתי את מדי הזית לפני קצת יותר מחצי שנה. השואלים הם לרוב דודים, מתפללי בית הכנסת השכונתי, וחברים ישנים בהם אני נתקל בפעמים המעטות בהן אני אוזר אומץ, משנס מותניים,ויוצא למסע מפרך הכולל רכישת כיכר לחם או משיכת מזומנים ש"ייתכן ובגינם איאלץ לשלם 3 שקלים נוספים" (כאילו שיש סיכוי שלא). לא אשקר,בפעמים הראשונות בהן נקלעתי לדו שיח שכזה תקף אותי סוג של היסוס קל. "מה ז"א?" עניתי בבלבול, "אני ממתין בסבלנות לפתיחת שנת הלימודים האקדמאית, ואז כמו כולם, אדהר אל עבר קבלת התואר הראשון" (גיליתי שדודים אינם יודעים להתמודד עם צמד המילים "כמו כולם", הם מקבלים בהבנה כל משפט שיבוא לפניו) לאחר זמן מה שמתי לב שמשום מה השואלים אינם משדרים שביעות רצון למשמע התשובה התמימה אותה אני מספק. הרי כיצד יעלה על הדעת שעלם צעיר, בריא, כבן 22, שכאמור רק סיים את שרותו הצבאי, "ישב בבית" ללא עבודה וללא מטרה? כן,גם אם מדובר רק בתקופת מעבר קצרצרה. לבסוף הבנתי, בחברה המתוקנת והמתורבתת של ישראל 2008 אין אני נמדד ע"פ עולמי הפנימי,מחשבותיי,דעותיי,ותחביביי, לא ולא, כל זה פסה, חלף מן העולם. המדד כיום הוא יעילות גרידא. אדם נמדד ע"פ התוצר אותו הוא מייצר. או במילים אחרות כמות הזמן אותו הוא מבזבז על פעולות בהן אין הוא חפץ כלל וכלל. למען האמת,מאז אותה הארה לגבי גישת השואלים, התשובה שממש בא לי לענות לאותם אלו החולקים על אורח חיי המחריד היא: "אני יושב בבית ימים על גבי ימים (או יותר נכון לומר לילות על גבי לילות) ועושה את כל מה שאתה רק חולם עליו, (לפחות כך אני מקווה) בשעה שאתה משכים קום על מנת להתחיל עוד יום עבודה אפור ומפרך". מי היה הראשון שקבע שאין זה מקובל לנוח מעט מהמרדף הפאטתי אחר החיים? שאין זה מקובל "לשבת בבית", לקרוא, ולשמוע מוסיקה, במידה ואינך טס לדרום אמריקה? שחובה "להתחיל את החיים" כמה שיותר מהר,שרצוי להחליף את האם-16 ואת המדים באקדח ובחליפה מרשימה של אחת מחברות האבטחה כבר בשערי היציאה מהבאקו"ם? הרי אין ספק שאורח החיים המקובל הכולל יותר מדי שעות עבודה ביום, שיבה מאוחרת הביתה, צפייה בחדשות וב"מפרץ האהבה" ואז שינה, עדיף על פני עוד יום של בטלה ושל חוסר התקדמות בחיים. מהיכן נובע הרצון התמידי הזה שמצווה "להתקדם"? האם אין זה ברור לאן כל הדרכים מובילות? אולי הצורך במעש נובע בעצם ממחסורים עצומים של פנימיות? דווקא נשמע לא רע, לאנשים העובדים 12 שעות בבנייני היי-טק מצחינים קל מאוד לצדד בתאוריית המעש,אין הם צורכים ולו קמצוץ של רוח. הם אינם מבינים בכלל את הביטוי "עולם פנימי" כי אין להם כזה. אחרת איזה הסבר הגיוני יש לעובדה שבמשך שנים הם יכולים לחיות במין ריטואל קבוע הכולל עבודה,חדשות שינה? כמובן שהאופן בו אני מציג את הדברים הוא מעט מוקצן, הרי פעם בשבועיים הם נוסעים עם המשפחה לטייל ברמת הגולן ובדרך שומעים את הפרוייקט של עידן רייכל, רוחניים אמרנו?. בכל אופן, הייתי צריך לסגנן תשובה על מנת שאוכל להשתמש בה ככלי הנשק שלי בפעם הבאה שאקלע לקרב על זהותי. בצר לי, החלטתי להשתמש במילה אחת שתסכם לאותם השואלים את מעשיי מבחינת עולם המושגים שלהם - "כלום", אינני עושה כלום עד תחילת שנת הלימודים, וכך טוב לי.
יום רביעי, 10 באוגוסט 2011
אוניברסיטה
בחברה הישראלית קיים חוסר יצירתיות משווע בכל הנוגע לשאלת השאלות התורנית אותה מקפידים "המבוגרים" להטיח בבני הנוער המבולבלים במהלך תקופות המעבר בחייהם. ברוב המקרים, יעדיפו הנ"ל לפתוח את המשפט במילות הקישור הנפוצות "אז" או "נו" כשמדובר במקרים נדירים של השראה ושנינות. ישנו מגוון רחב מאוד של דוגמאות שניתן לדלות בקלות ממאגר תקופות המעבר הבלתי נגמר. "נו, אז על איזה תיכון אתה חושב"? הם שואלים, כאילו שישנו קשר כלשהו בין נפשו רווית משחקי המחשב וערוץ הילדים של העולל לבין השורש ח.ש.ב. זה ממשיך באופן מרגיז לקראת הגיוס עם השאלה האינטליגנטית "אז חשבת כבר לאן להתגייס"? (מן הראוי לציין שבשלב זה חשיבת הנער מפותחת יותר, הוא התקדם ממשחקי מחשב לתוכנות האייסיקיו למיניהם ומערוץ הילדים לפריים טיים של ערוץ 2 ) ומגיע לשיא השפל בעת הבחירה הגדולה מכולן, ולא מדובר בבחירת מועמד לראשות ממשלת ישראל או רוקדים עם כוכבים 15, הבחירה שתתייג אותו לנצח בתור "אדם מוצלח" או בתור "אדם טוב לב, שעמל מבוקר עד ערב ואפילו עובד בשתי משרות (!) בשביל לפרנס את משפחתו".
ובכן, אם עוד לא הצלחתם לנחש, מדובר בבחירת מסלול ראוי ללימודים אקדמיים. במידה וצלחתם את השרות הצבאי ואינכם מאושפזים בבית חולים פסיכיאטרי, "עשיתם" את הרי הקאצ`קר ואת שביל ישראל,הוספתם לפייסבוק תיעוד בלעדי של כל כל הנ"ל ולבסוף, דאגתם לשלם סכומי עתק למכוני הפסיכומטרי ולנגוס במענק השחרור הטרי, אתם יכולים להתפנות למלחמה האמיתית. אם חשבתם במקרה שכעת ניתן יהיה לנוח על זרי ספסל הלימודים האקדמי, טעות בידכם, אם אינכם לומדים כלכלה או סוג של הנדסה כלשהי כמובן.
אינני זוכר בדיוק איך זה קרה, אבל ברגע נדיר של אימפולסיביות/ספונטניות לא אופיינית נרשמתי לאוניברסיטת בר אילן. תהליך ההרשמה היה פשוט משדמיינתי, לאחר שהכנסתי את נתוני תעודת הבגרות ואת ציון הפסיכומטרי הלא ממש מרשימים שהשגתי בקושי רב במרוצת שנות נעוריי, העריכה "מערכת סיכויי הקבלה" את סיכויי הקבלה שלי בקלות יחסית. המערכת פרשה בפניי את האופציות העומדות לרשותי שאותן גם מסך האייפוד היה יכול להכיל בגאווה והותירה אותי מתלבט בין החוג לתלמוד לבין החוג המשולב למדעי החברה (שמשלב בין פסיכולוגיה,סוציולוגיה וקרימינולוגיה). מאחר ו-4 שנים של מחלוקות בין אביי לרבא היו מעט יותר מדי בשביל נפשי גדושת המחלוקות ממילא, החלטתי ללכת על אופציה ב` ובכך להיות הגבר החמישי שעוצם עיניים וקופץ לבריכה המשולבת.
מאז צעדתי את צעדיי הראשונים אל עבר התואר הנכסף נטלתי חלק בלא מעט דיונים וויכוחים שהמשפט המייצג נשמע בערך כך: "ומה תעשה עם התואר?",מייד לאחר ההשתאות אודות המסלול הלא בדיוק נחשב מגיע תורה של המילה המבחילה "פרקטיקה", שמבינתה דואגת להשתחל בוריאציה כלשהי אל בין שורות השיחה.ברור לי שמבחינה גלובאלית אין צורך ממשי באנשים נוספים שיעסקו בתורת הנפש,החברה או הפשע, הרבה יותר חשוב למקד משאבים ואנרגיה בשבבים,מכונות וננו טכנולוגיה. אני בכל אופן, לא מתכוון לקפוץ על עגלת הכלכלה/הנדסה/לוגיסטיקה שדוהרת במהירות ברחבי הקמפוס ולוקחת כשבויים את כל המתלבטים,אלו שזה עתה סיימו את הסיבוב עם העגלה הקודמת שדאגה לחטוף אותם, נו, זאת שעכשיו חזרה מתאילנד.
ההסבר לאלטרנטיבה כביכול שבחרתי הוא די פשוט מבחינתי. אני סבור שבגילי המופלג, יותר מראוי שסוף סוף אבחר לעצמי ולו במעט את התכנים שברצוני ללמוד ואת סדר היום שברצוני לחוות (גם אם זה אומר התפשרות על משכורת נמוכה יותר בעתיד, בית צנוע, והסתפקות במסך טלוויזיה מיושן, עבה וללא איכות hd). לא ממש זכור לי שמשרד החינוך דאג בזמנו להתאים את תוכניות הלימודים להווי התקופה.אגב, השמועות וספרי הלימוד של אחיי הקטנים מעידים כי המצב לא בדיוק השתנה. בכל אופן, את התיכון עברתי כשלנגד עיניי צמד המילים "תעודת בגרות",קשה לי להזכר ולו בשיעור אחד שעניין אותי באמת. הגענו לצבא. הצבא למי שלא יודע, מוגדר כ"מוסד כוללני" או "מוסד טוטאלי" ומטרתו העיקרית והראשונית - מחיקת אופיו הקודם של האדם והתקנה מחדש, כשתוכנות כמו "ניקוי שירותים ומקלחות כ-4 פעמים בשעה", "פוטנציאל לשהייה בשבי למעלה משנתיים" ו"דיבור בטון סמכותי ומאיים" אמורות לפעול ברקע באופן מיידי כשנסיון מחיקה כלשהו גורם להודעה הטוענת כי "הישום ביצע פעולה לא חוקית ויאלץ להשלח לכלא 6". את צמד המילים "תעודת בגרות" החליפה מילה קצת יותר מרשימה - "אידיאולוגיה" ואת הילד המקסים החליף חייל נטול שמחה עם מוח שנמצא בשלבי ניוון סופיים. סיכום ביניים -הנער הישראלי הממוצע מגיע לגיל 22 כשבמאגרי זכרונו שיירי נוסחאות מתמטיות, ידע בסיסי באנגלית (במקרה הטוב) ומצ`ואיזם ברמה מתקדמת בעקבות השירות הצבאי. (וכן,ברור לי שיש גם נוער איכותי שקורא עמוס עוז ומנגן על פסנתר, אבל את ה"כלים" התרבותיים הוא רכש לבדו או באמצעות הוריו ובטח שלא באמצעות המסגרות בהם חוייב להיות עד גיל 21).
מסקנה-לאחר בזבוז מאסיבי של שנות חיים פוטנציאליות, נשמע לי מאוד לא הגיוני ללמוד תחום בו אינך מתעניין רק לשם ה"פרקטיקה". לאלו הלומדים הנדסת חשמל למשל אני מאמין בערך כמו לשר ממוצע בממשלת ישראל כשהם טוענים בעיניים טרוטות כי "החומר מעניין אותם" (אוטוסוגסטיה?). יחידי סגולה הם אלו השורדים מערכת שעות שמורכבת ממקצועות כמו "מתמטיקה ליניארית" ו"פיזיקה למתקדמים". מן הסתם יש גם כאלו שהחומר באמת מעניין אותם ואותם אני מוקיר ומעריך, אבל אלו המודים בפה מלא כי הלימודים הם לשם רכישת מקצוע בלבד ומשליכים סתם כך 4 שנים על תחום שרק יעניק את האפשרות לשקוע בחיים אפרוריים יותר? שיבלו. אני בוחר בדרך אחרת ולא, היא ממש לא פרקטית.
"חפירות"
בניגוד לפסטיבל מספידי השפה העברית שפוקד לאחרונה לא מעט מדורי תרבות פופולאריים, זהו איננו מניפסט מייגע אודות שקיעתה בים הריאליטי והזילות של ההיא שמתיימרת להיות העתיקה בעולם.
וזה לא שאינני מסכים עם העובדות (הנוער לא קורא, הילדים מבלים יותר מדי זמן במחיצתו של המחשב ושל צביקה הדר ועוד אינספור דוגמאות שניתן למצוא בקלות ע"י עלעול חפוז בכמות ההולכת וגוברת של העיתונים החינמיים),
או שאינני רוחש בוז כלפי אותם העילגים שמתקשים לחבר הודעת טקסט בעלת נוסח מעט מורכב יותר מ"שיהיה לך לילה מתוק כמוך!!" במקרה הרע או מקבץ אותיות ח` במקרה הגרוע.
לדעתי, בנוסף לבעיות החינוך הרבות והמוכרות ולתחלואי התרבות האנדר רייטד לטעמי, ישנו ביטוי סורר אחד והוא מראשי אופוזיציית השפה ואחד האחראיים הישירים לדלותה ולדליחותה.
כמובן, ישנם לא מעט ביטויים נחותים השולטים ביד רמה בלשונו הממוצעת של הנער הישראלי. "חפירות", הוא אחד המבישים שבהם.
אם נשכיל להפנים שלרוב, המילים הנורות מלוע הדובר נאמרות ללא תהליך מקדים של חשיבה כלשהי ועל בסיס אימוץ מאסיבי וגורף של כלל הביטויים השגורים בפי החברה בזמן נתון מסוים, נבין שאופיו של הביטוי מבטא דפוסי חשיבה והתנהגות מוגדרים ורחבים המקובלים כיום והם לעניות דעתי תולדה ישירה של תרבות האינסטנט שאומצה בחום ע"י אלו המתאמצים להפיג את בדידותנו.
אין צורך להזיע על מנת להיתקל בביטוי המזוהם. מספיקה נוכחות במפגש חברתי שלצורך העניין נניח שאינו מאולץ. חדי העין שבינינו יבחינו מיידית במחסור המביך בנושאי שיחה ראויים.
אוי לו לחוטא שיעז לשאול, לחקור, או לתהות אודות תופעה כלשהי (שעת יקיצתו של פלוני אינה נחשבת). דמו בראשו של העשוי ללא חת שישתף את עמיתו בהגיגיו.
מורד שכזה המהין להסיט את השיחה ממחוז ההווי היום יומי הצפוי והמשמים יזכה באופן מיידי וללא אזהרות בתנועת ביטול המלווה במבט רושף ולאחריו בואריאציה כלשהי את המשפט "די,מספיק עם החפירות!".
גם ביקור במוסד אקדמי עלול להסתיים בהתרסה דומה. הרי ידוע שמכלול התארים שאינם כלולים תחת ההגדרה "מדעים מדיוקים" (סובלימציה להגדרה
"מדעים שכשתדע אותם נפשך תשועבד לחברה מסוימת שתכלא אותך במשרד למשך מרבית שעות היממה") אינם תמיד אמפיריים ומוכחים באופן שאינו ניתן לערעור.
אין זה מצדיק את מספר הפעמים בהם נפלט לחלל הדחוס הביטוי שגורם לפרויד לא רק להתהפך בקברו, אלא גם מעניק לו השארה בחפירת קבר עמוק יותר, בתקווה ששם הקלון לא יגיע לאוזניו.
אינני רואה שום לגיטימציה בחשש המלווה את הצורך לנבור בתחלואי החיים (או ביופיים אם אתה חסיד ברסלב), בתכלית הקיום, בספקות הבלתי סופיים והיום-יומיים ובתרבות.
חברה שלא מעודדת את חבריה לצעוד אל מחוץ ל"שביל ישראל" האמיתי הכולל לימודים, צבא, טיול ועבודה (כשברקע מלהגות היוניתות וצווחות המסיקות) ובזה לאינדיבידואלים שמייצרים מחשבות ומראים נכונות לדון בהן, היא חברה צרת אופקים שסופה לרוץ למיליון, אבל למעוד בדרך.
אדם שמגדיר שיחה שגולשת למונחים ששכלו הנבוב והריק מתוכן אינו משכיל להבין כ"חפירות" הוא אדם שלעולם לא יפיק הנאה מקריאה, יצליח להבין קונספט של אלבום, או ייטול חלק בדיון שייחרט בזיכרונו האפרפר.
מעליב משהו השלב (בד"כ במהלך השרות הצבאי) בו אתה מבין שמחשבותיך העמוקות ביותר אינן זוכות לפידבק מהחברה.
לבסוף, אתה נותר עם שתי אופציות, להדחיק כל מחשבה בעלת פוטנציאל ניתוח עד לכדי נבילה סופית של המוח, או לנסות ולשרבט על דף את מה שלך תמיד היה ברור ולהציג בגאווה לבודדים שיבינו, גם לאגו מגיע משהו.
ציטוטים נבחרים - מוזיקה עברית
במהלך תקופה לא מבוטלת השתדלתי להביא לכתב ציטוטים נבחרים מעולם המוזיקה העברית רחב היריעה. ברור לי שמפאת רוחבה העצום של אותה היריעה נותרו מחוץ לרשימה זו שמות גדולים ומשפיעים. ראוי לציין שמהבחינה הזו אני חף מכל יומרה.הקריטריון היחידי שעמד לנגד עיניי בעת בחירת הציטוטים הוא רמת ההזדהות הסובייקטיבית שלי עם המילים.
אזהרה!
אין לקרוא שורות אלו בקרבת בנייני עזריאלי.
1."כל יום מתעורר עם אותה התקווה, שהשמיים יפתחו או שהאדמה תקרע" (אלג`יר- "אני צריך אותך").
2."זה משחק, משחק מתוכנן היטב,שלא כמו בחלומות אתה צריך לנוע. לנוע ומהר,מאש הצלפים מאש המחשבות מאש החרבות" (אלג`יר – "בתוך הצינורות").
3."הייתי רוצה לאהוב אותך בלי לחכות, בלי הפסקות, כאן ועכשיו בין ההריסות" (אלג`יר – בתוך הצינורות").
4."אולי איבדתי כל תחושה, חושב שאני עף אבל בעצם על הרצפה" (אלג`יר – "דם על הים", "בתוך הצינורות").
5."השירים ניבאו את עצמם,הם חזו את מה שקרה השאירו דם על הים" (אלג`יר – "דם על הים").
6."הגעתי לכאן כמו כולם מחוסר ברירה ומפחד ישן" (אביב גדג` – "הגולם").
7."בראש השולחן יושב לו האב ורוח הקודש מעליו,הוא מאמין ונשאב אוכל ונשכב על הספה,הוא טעון בפסוקים, עסוק בפרטים, מתקמט וקמל, עושה את עצמו מתפלל על הלחם החי, על הבשר המת, על הפרי שייצמח, על הגשם שיירד" (אביב גדג`-"הגולם").
8."והיו לו שני לבבות וכל אחד מהם שבור בפני עצמו,וכל אחד מהם שבור בזכות עצמו" (אלג`יר – "ירח במזל עקרב").
9."הייתי רוצה להגיד תפילה,להתכוון בכוונה שלמה,אבל אני רוצה את הסוף ולא את ההתחלה" (אלג`יר – "ירח במזל עקרב").
10."אבל הנשים שלך לא מבינות,נשים מפריעות לאמנות, נשים עושות רע בלב, נשים עושות רע בגוף, קח את הזעם ותתחיל לעוף" (אלג`יר – "קח את הזעם").
11."הזקנים מחכים שנבוא לבקר,נביא להם מתנה ונשמע מה שהם אומרים" (עמיר לב – "אחכה עד יולי").
12."את תאהבי אותי תמיד גם אם תהיה לי כרס ,התאכזבת מהאישה שלי היא לא לבשה שמלה ואני רוצה אותה רק אותה" (עמיר לב – "כחול וירוק").
13."המקומות שאנחנו אוהבים נסגרים ,עוד מעט לא נוכל לראות אף סרט אולי נמצא את עצמנו שרים" (עמיר לב – "עננים שחורים").
14."אני אקום, רק אם תרצי לשתות , את לא מסתכלת את מתביישת לראות" (עמיר לב – "ערב ראש השנה").
15."תראי את החיים לא נותנים להתקרב ,בסיפורי הילדות לא יכול להתערב" (עמיר לב – "פעם בחיים").
16."מחכה לחבר שלי שיבוא וידבר איתי ,נלך למסעדה ואני אוציא שישים שקל ,הוא יספר לי שקשה לו ורע ,עד שאני אהיה שמח בחלקי ,ואחזור להיות לבד עד הפעם הבאה" (עמיר לב – "מחכה").
17."אל תדאגי, אני סתם יושב ,את יודעת כמה אני אוהב ,נשבע שום דבר רע ,את יודעת העצב בא ועוזב, עכשיו הוא בא" (עמיר לב – "אל תדאגי").
18."בין המוסיקה והילדים ,בין מה שאני רוצה למה שהם צריכים ,לפעמים זה עובד כולנו צוחקים, אני מזכיר את זה בבוקר ,לפני שהולכים" (עמיר לב – "תאהבי אותי תמיד").
19."הכי מוזר שלא ידעתי מה ארצה אם אפגוש קוסם שיודע לעשות הכל ,בתוך רכבת מלאה באנשים שאף אחד לא יצליח לעצור" (עמיר לב – "שש שעות").
20."צמוד לגבר עם ריח טוב ,חלום של מזכירות ,מחזיק שקית עם דיאט יוגורט בטעם פירות" (עמיר לב – "נוסע וחוזר").
21."רצית לקנות לך משהו, התביישתי לבחור עגילים, בסוף קניתי לילדים פאזל של סוס דוהר שתאהבי אותי יותר" (עמיר לב – "נוסע וחוזר").
22."עברתי את הבדיקות ,החתימו לי את הדרכון ,מכה על הגב חבר מהתיכון ,מחייך מבחוץ כשהוא נותן לי את התיק, כדי שיוכל לחבק אותי כשאני מחזיק" (עמיר לב – "נמל תעופה").
23."קורא על האחים ביילסקי שהסתתרו מהגרמנים ,עכשיו הם כאן מלאים בתרופות ,מאה שקלים בחודש מהמדינה על השנים היפות" (עמיר לב – "בלפור 7").
24."עבד של חברת שמירה קיבל אותי בכניסה ,קשור לדלת חי לפי שעה ,הסיגריות הזולות שלו הסתכלו עלי מהחולצה" (עמיר לב – "קנטינה").
25."שוכבים ערים עם עיניים עצומות ,אי אפשר לדבר על כלום ,אי אפשר לשתוק ,מרגיע את עצמי נזכר ביום שנעלם ,נשיקות במעלית כמו פעם, עד שאני נרדם" (עמיר לב – "שני ברגים").
26."ואם אני אמות לא תישארי לבד ,מדמיין אותו, את זה שיחליף אותי, חזק, אולי רוסי לא מתרגש מכלום ,בדיוק הפוך ממה שאני" (עמיר לב – "מתרחק לאט").
27."האורחים שהזמנתי גמרו לנו את היום, כמה אפשר לשמוע את הסיפורים שלי" (עמיר לב – "הכל כאן").
28."קחי אותי מהגברים המצליחים ,כבוד בבנק מקומות שמורים" (עמיר לב – "הכל כאן").
29."בדיוק הייתי בתקופה טובה וזה לא קורה לי הרבה" (עמיר לב – "איזה חיים").
30."מחשבות רעות עד שאני נשרף ,שולט במשפט הראשון ואחר כך נסחף ,המילים יוצאות ממני ופוגעות ,ואני הורס לך את הכל בשתי דקות" (עמיר לב – "הורס").
31."הטירוף אונס אותי ללכת בלי סיבה ,אין מקום למחשבות אז הן חודרות גם לשינה" (עמיר לב-"החורף").
32."טוב שבאת, וטוב שהלכת זה לא את, לא אני, זה הזמן, הסתכלת עלי במין כזה מבטשלא פגע - אבל השאיר סימן" (עמיר לב – "טוב שבאת").
33."יש הכל בבית ,גינה ופסנתר ,ובכל זאת משהו חסר ,יש בחוץ שמיים ,וקר וקודר, אבל בכל זאת אני לא חוזר" (עמיר לב – "יש הכל בבית").
34."ניסיתי עם אחת אחרת ,ניסיתי להגיע לאותה תחושה ,ולגברת - אין אדרת, זה לא נוגע לי – בבקשה" (עמיר לב – יש הכל בבית").
35."אם משהו מרגש אותך שאראה אותך רועדת" (עמיר לב – "כבוי").
36."הטירוף שבשגרה הזאת שלי ושלך זו הסטיה שמוכרחה לצאת אל הגוף, שלא ישכח" (עמיר לב – "כבוי").
37."תקחי את הבגדים ותזרקי לרחוב ,אפילו תקשרי אותי ושיתחיל לכאוב ,ואז תבואי ותלכי ותבואי ותלכי קצת ,שלא אשאר כבוי ככה" (עמיר לב – "כבוי").
38."מאז שהיא הלכה לה הימים יותר קצרים ,ובלילות רואים את השמיים ,קניתי לי את החופש בלי לשלם מיסים" (עמיר לב – "ככה אני").
39."היא רוצה לספר שהיא לא אוהבת את ניק קייב ,נמאס לה לדקלם סתם את השירים שהוא כותב" (עמיר לב – "מספרת לי הכל").
40."יום אחד היא באה אלי, ביקשה: "אני רוצה ללמוד לפרוט על מיתרים" , אמרתי לה: "לאט, לאט גברת, ועכשיו מיד נתחיל ללמוד תווים" (עמיר לב – "פה לה סול").
41."כולן דומות, כולן אותו דבר ,אז הכי חשוב זה מה מחפשים ,אבל תמיד - הן מחפשות קצת קודם אז הכי חשוב זה מה שרק נותנים" (עמיר לב – "פה לה סול").
42."אז מה אני אומר, למה תמיד זה נגמר רע? מתעורר הרעב, יוצאים לצייד, זורקים חכה, תופסים משהו, זה לא ברור מי הצייד פה אחר כך טורפים אחד את השני, ובבוקר... (עמיר לב – "פה לה סול").
43."טוב אני לא יכול להקיף אישה ,שלוש מאות שישים וחמש מעלות ,תמיד נשאר לה סדק דרכו היא יכולה פתאום להתגלות" (מאיר אריאל – "שיר כאב").
44."אוהבת לא אוהבת כל הזמן שואל ,למה היא מתכוונת אולי זה רק הרגל ,יוצא איתה החוצה היא אוחזת בידי ,פוחד שהיא תלך ואז אשאר לבדי" (ארקדי דוכין – "אוהבת לא אוהבת").
45."תוותרו כבר ותלכו מפה ,שאוכל כבר לצעוק בשקט ,בלי המבט הקרוע שלכם שנשאר לבד ונשבר לאט" (אביתר בנאי – "אבות ובנים").
46."תיכף אני ארצה שתלכו מפה ,לא אפחד ליפול לא אפחד לגדול ,לטבוע או לשוט לחיות או למות" (אביתר בנאי – "אבות ובנים").
47."עד שנפגשנו אני ואת ,הייתי צריך את הכאב ,כדי לרגע להתקרב ,היום אני איתך ואני יודע כמה עומק יש בלי גבול בנחמה" (אביתר בנאי – "אורייתא").
48."אני מוזר לכולם, מוזר לעצמי, בלי מקום בעולם" (אביתר בנאי – "אותיות פורחות באוויר").
49."ההפך מלמות זה לא אהבה, לידה או תקווה ,תאווה לבשר אישה זה כמו סתם תאווה לבשר" (אביתר בנאי – "אמביציה").
50."צריך להפסיק לשקר בטלויזיה על אהבה ,לקחת אחריות על הילדים ,היחיד שאני שלו הוא אני וגם אני בוגדני ,שארית הכוונות הטובות אוכלים הכלבים" (אביתר בנאי – "אמביציה").
51."הגוף צחק הגוף צעק שוב שקט והשעון נשמע כמו אנחה ,נגבי את האף פתחי את הפה אני בא עוד פעם משחק אחרון ודי" (אביתר בנאי – "אקדח").
52."משקה את עצמי בדעת ,מרווה את השורש עמוק ,ספר ישן מפעם ,אותיות שחורות לבנות" (אביתר בנאי – "את שקט").
53."מרוב פנטזיות אין מציאות ,יכפר עלי אושר לך" (אביתר בנאי – "בבית").
54."בבית אין ריצפה ,אני עומד על נייר" (אביתר בנאי – "בבית").
55."בראשית ברא האדם את האמונה ,אלוהים אחר לכל מדינה" (אביתר בנאי – "בראשית").
56."זה לא אלוהי האדמה, זה אלוהי הפחד ,אל הנקמה" (אביתר בנאי – "בראשית").
57."לא מאמין שיבוא שלום כל עוד יש אלוהים כל ערב בטלויזיה" (אביתר בנאי –"בראשית").
58."אם הייתי נר להאיר לך בלילה ,אם הייתי נעל הייתי מגף או כפכף ,אם הייתי יד ללטף אותך" (אביתר בנאי – "בשבילך").
59."בחוץ שמלות קצרות ,הכל בהילוך מיני, כשרושם המחשבות ימות אז הדוב יצא לחפש מתוק מאישה יפה לאישה יפה לאישה יפה" (אביתר בנאי – "דיו").
60."לא נתתי לשום דבר לעצור את הנשיכה ,לברך את השכחה ,בתוך כמה שניות דיממתי במיטה פתאום את הזאב אני האיילה" (אביתר בנאי – "הזאב והאיילה").
61."המון אנשים דומים לי ,רק אני לעצמי לא דומה ,שותה עם עצמי כל לילה ,שותה ונשאר צמא" (אביתר בנאי – "המון אנשים").
62."מה שחסר לא באמת חסר" (אביתר בנאי – "הרמח"ל").
63."חלון נפתח לבד ,האוויר נושם במקומי" (אביתר בנאי – "חלון").
64."הבדידות, הזימה, כשלון, הצלחה ,פחדים וקנאה, שיכחה. את מי אתה אוהב, את מי אתה אוהב, את מי אתה אוהב?" (אביתר בנאי – "טיפה של אור").
65."תמיד פחדתי להשתגע ,שהלב יקפא ויתרוקן ,אבל עכשיו כמו שאני יושב ,יש לי סיכוי להינצל אני חושב" (אביתר בנאי – "יש לי סיכוי").
66."האמנם לשכך את הזעם ,של האל התובע כל בכור ,אעקוד על גבי המזבח גם אותך רחשי הטהור" (אביתר בנאי – "כה ציפיתי ליום").
67."שוב אני נלחם ,מגנט מושך למטה ,זה בנקודות הקטנות ,במילות עידוד ,הפעם אנ`לא לבד איזה קרב, אלוהים אדירים, איזה קרב בין הבור למים ,לפחות יש פה קרב ,לפחות יש מים פעם היה רק בור" (אביתר בנאי – "לילה כיום יאיר").
68."אני מרתיח את המים ,זיכרונות צפים ,מאיימים לשרוף הכל" (אביתר בנאי – "לילה כיום יאיר").
69."מחיאות כפיים רחוקות משכו אותי כמו אחוז כישוף ,עבד, עבד" (אביתר בנאי – "עבד").
70."יש תחרות בבית למרות האהבה ,אני אוהבת יותר את פעם מהיום ,אני מוסר לך אהבה שתגיע אליך רק בעוד שנה" (אביתר בנאי – "מחשבות").
71."אין לי ברירה תמיד זה אני מולי ,אין לי ברירה רק להיות איתי" (אביתר בנאי – "מנגינה יקרה").
72."מתי נתנשק ,דיברנו כל הלילה ,תשוקה גדולה ,במסווה של רומנטיקה" (אביתר בנאי – "מתי נתנשק").
73."את מי אני אוהב אותך או אותי ,למי אני נאמן לך או לי" (אביתר בנאי – "מתנות").
74."נקיף את הפארק ,רק להפסיק לחשוב ,אנשים עייפים רצים ברחוב" (אביתר בנאי – "עד מחר").
75."הרצון לדייק במילים ,תכונה מרגיזה מאוד ,במיוחד שבסוף אני עומד ושותק" (אביתר בנאי – "פקק תנועה").
76."שוב אני לבד ,מה אני הולך לעשות עם זה ,לא לישון בימים לקום להאמין" (אביתר בנאי – "שוב אני לבד").
77."זבוב עף קדימה מסתכל אחורה ,יש הרבה כאלה בעיר ,שלא מצליחים לצאת למרות שהחלון פתוח" (אביתר בנאי – "שיר טיול").
78."חבל שלשקט אין קהל, לרקוד חזק רחוק גבוה" (אביתר בנאי – "שיר טיול").
79."אם אני אפול ואמות המים לא ישימו לב ,ימשיכו עד לא יודע לאן" (אביתר בנאי – "שיר טיול")
80."הייאוש, הבשר, הגאווה ,אויבים גדולים שאני טיפחתי" (אביתר בנאי – "תחרות כלבים").
81."תחרות כלבים, רצים במעגל, עיניים רעבות, דיבור מרומז" (אביתר בנאי – "תחרות כלבים").
82."אני מרגיש שאת גדולה עלי ,יפה וערומה בתיאטרון רוסי ,איך שאני שונא אותך ככה" (אביתר בנאי – "תיאטרון רוסי").
83."אני כועס ומקווה שתיכשלי ,שתמשיכי לרעוד ולפחד משגעון, אמן תשארי לבד לנצח" (אביתר בנאי – "תיאטרון רוסי").
84."כמה שקשה אני תמיד מרגיש שזה עוד כלום, שיש הרבה יותר נמוך ,אני נבהל ובורח,אני לא יודע להיות שמח ,גם לא להיות עצוב" (אביתר בנאי – "תתחנני אלי").
85."אם זה חלום אני לא מוכן להתעורר היום" (אסף אמדורסקי – "א אוהב אותך").
86."אני לא מאמין שסתם בזבזנו זמן ,איפה היו העיניים שלי, איך לא ראיתי שאת בדיוק בשבילי" (אסף אמדורסקי – "א אוהב אותך").
87."איזה שיעמום ,בשביל מה בכלל אתה קם בבוקר ,כאילו שיש לך סיבה" (אסף אמדורסקי – "אהבה חדשה").
88."אהבה נטולת הריונות, חסרה תקווה לבאות. שניים זרים בין קירות לבנים, שותקים מהלכים בין ימים אפורים" (אסף אמדורסקי – "אהבה...").
89."אהבה נטולת ילדים, חסרה התחדשות לבקרים. שניים קמלים בין שקרים עגומים,שותקים מהלכים בין ימים אפורים " (אסף אמדורסקי – "אהבה...").
90."שום דבר לא נהיה יותר קל והולך ומכביד המשקל, מעגל בתוך מעגל. מים שלווים כמו אבן כבדה ביחד אנחנו שוקעים" (אסף אמדורסקי – "אהבה...").
91."אחר כך אני חוזר למיטה ורואה טלוויזיה עד מאוחר ,עוד לא הבנתי מה כולם רוצים,אני אפילו לא יודע להחליף ערוצים" (אסף אמדורסקי – "איציק").
92."מסתכל מאחורי, מלפני, מצדדי ואני העומד, אני העומד ,כולם מחפשים את הרוקח,אבל לי נמאס לשחק..." (אסף אמדורסקי – "איציק").
93."משהו בפנים כבר מת לפני שנים והרעש בראש לא מספיקים לנשום, הרבה רגשות אשם, הרבה ייסורי מצפון ובור של ריקנות" (אסף אמדורסקי – "חלום כהה").
94."אםאתהעומד ליד עצמך ומסתכל, מה אתה רואה, אלפי אנשים הולכים וחוזרים כלכךעייפים חיוורים בפנים. אם אתה נוסע בעולם הגדול ומחפש מה אתה רוצה, מהאתהרואה, אלפי אנשים עוברים ושבים, כל כך נמוכים חיוורים בפנים" (אסף אמדורסקי – "ליד עצמך").
95."יום אחד מתעורר ,קם הפוך והחושך חוזר ,אתה נפחד, אתה לבד ,בבדידות הזאת, לא מאבדים אף אחד" (יעל גבירץ – "מסע ארוך").
96."חדשות אחרונות אצלך, כמו תמיד ישנות ,מבוקר טוב אל בוקר רע עוד מסע אחד ארוך ללא מטרה" (יעל גבירץ – "מסע ארוך").
97."מעיין שלי נפתח אליה ,בעדנה רכה מושך אליה מושך, לכל דמעה קטנה יש יעוד משלה" (אסף אמדורסקי – "מעיין").
98."קצה רחוב סוגרים עוד עיר עלינו, את ואני שוכבים אחת אל מול אחד, לבד אל מול לבד, עיניים עצומות" (אסף אמדורסקי – "נוגעת בחלום").
99."רבים הימים שהייתי מריר ,כל כך מריר שלא טעמתי כלום ,עד שהמתקת לי את החשק שלי והתנערתי ושוב לא הייתי מריר" (אסף אמדורסקי –"רבים הימים").
100."מן המקרר הנח צוררת זר - סבך תרד וטימין, בשר זה רצח ורצח זה משמין,בהבעה תמימה שלא להאמין ,במקום להתיישב היא קמה" (שלומי שבן - "New Age Women" ).
101."מה לא עשית להיות חופשית למות בין הגפנים ,תלויהכמוציפור על חוט בלויה כמו מקהלה של יחפנים ,להתאיין ואז לעוט מביןהערפלוהפנינים בפנים ידעת שאם את רק ציטוט, אז למה" (שלומי שבן – "New Age Women").
102."דרך רכבת של דירות קרקע שכורות אני עובר ,המסיבה שלא התחילה ממשיכה להיגמר" (שלומי שבן – "New Age Women").
103. "וכשהייתי חושב את זה ,הייתהאומרתמשהו אחר שהיית אומר :"זאת יש בה יותר משהעין משגת" ואז הייתהמוסיפה בדיוקמה שהיית מצפה מאחת כזאת ועברו חודשים ולא הרגשת ואתה איתה,חוץ מזה היא לאהייתה אינטליגנטית בכלל" (שלומי שבן – "אינטואיציה").
104. "וכשישבתי בחברה סנגרתי ,היא אחרת אחד על אחד ,וכשישבתי אחד על אחד שיקרתי היא ואני מין מדהים ,וכשישבתי לבד לא הבנתי הרי אני בחור חושב ,איך קרה שאני לא צריך דבר חוץ מזה" (שלומי שבן – "אינטואיציה").
105. "והלילה אחרי ההופעה היא תשאל אותי על מי נכתב השיר ואני אומר לא כל שיר נכתב על" (שלומי שבן – "אינטואיציה").
106. "הוא בן אדם רגיל כזה ,עובד הרבה ישן מעט ,הנה עכשיו אל מול מסך הטלוויזיה הוא נשמט" (שלומי שבן – "בן אדם רגיל").
107."באהאור הסופי וסילק כל ספק והותיר רק את בית הקולנוע לבן ולוהט בשמש,ומי שישלו עדיין מה להסתיר בל יראה בשמש ומי שאוהב בל יעלה אל העיר"(שלומי שבן –"בעיות אישיות").
108."דניאלה שומעת מה שמשמיעים ברדיו. ברדיו משמיעים מה שדניאלה שומעת. לאחרונה היא נהנית מאלקטרוני, במיוחד ההם, איך קוראים להם... היא לא זוכרת, זה לא שהיא לא יודעת. אני שוכב אתה. וזה לא כיף" (שלומי שבן – "דניאלה").
108. "כולם חושבים תוך כדי על כדורגל,אני חושב על שיר של "גרייטפול דד." בדיוק על הסולו של גרסייה היא מבקשת שארד,אני הולך על זה, כמו מתאבד" (שלומי שבן – "דניאלה").
109. "דניאלה אומרת שאני ילד, אבל זה לא מפריע,אם זה לא מפריע, למה לדבר" (שלומי שבן – "דניאלה").
110." אני רץ אל אחד הבכירים למראה ,שמראה לי חיוך שקפא לא מזמן" (שלומי שבן – "האזרח האחד").
111. "ההומור שלנו מתדרדר והאלילות שלנו, כל פעם, מציאותיות יותר משתדלים לחשוב ישר, לדבר כל פעם שאת באה מסתבר ההומור הזה, פשוט" (שלומי שבן – "הומור").
112." המנהיג מצדד בנבער, הנבער הוא הרוב, הבחירות בקרוב ואף כי רומה על ידו ולרוב הוא יבחר במוכר כי יבחר במוכר ,ההמון הוא פזמון ששמענו אפשר בלעדיו ,היד הכותבת נחרדת כבר לא מתבטאים כך עכשיו" (שלומי שבן – "כך עכשיו").
113." המסיבה הזאת היא כל מה שחשבתי שתהיה רק בצבעים פחות עזים" (שלומי שבן –"כשהיית איתי").
114." זה השיר של מרי ג`יי בלייג` שאני הכי הכי אוהבת מאיפה את יודעת מי הם בכלל?איתי זה רק היה מרקס ודכאונות ,וההילוך והחיוך והילדיות שבך יוצאים אליי מכל הארונות" (שלומי שבן – "כשהיית איתי").
115."ואין על מה לדבר ,אין על מה לדבר אז נשב ,כולנו מסכימים שהבוקר מתקרב, כן כןמתקרב" (שלומי שבן – "מסיבת גג").
116."כולנו למודים לילות יראי בקרים" (שלומי שבן – "מסיבת גג").
117."קו חמש דרומה, האהבה שלך מוכרת תקליטים ,העיר הזאת היא לא קטנה לה, רק קצת לוחצת בצדדים ,אתה חושב אולי לברוח ומת מגעגועים כי זה לך מקום, כי יש לך מקום ואין ברירה" (שלומי שבן – "סיגריות").
118. "עמוק, הלוואי והייתי עמוק, עמוק. עמוק כמו שאני, כמו שאני יומרני" (שלומי שבן – "עמוק").
119." ערבלזכרי,ניגון אחרון. האורות עולים, את קמה ללכת. מיהו ישאל אם בא לךלשתות. הואיאמר לך: "את צריכה להמשיך לחיות." והוא ינחם, והוא ילטף חרש.והוא ינשקממך את כל הכאב. זה ערב לזכרך בעצם. זה ערב ואני אוהב" (שלומישבן – "ערבלזכרי").
120. "את חובבת שירה, זה מקסים מקסים עיוורת לחיצוניות, את בזה לטקסים ,צחקת על חברים שלי, להקת טווסים ,מסכות מסכות ,רגשות מאוסים" (שלומי שבן – "שרמוטה פוריטנית").
121. "העולם שלנו בוער ,גחלים לוחשות לחישות ,כבר בגיל צעיר הבנתי, את מה שידעתי כל חיי ,ההתחלה היא ריק ,הסוף חלול ,והכל לא התחיל אף פעם ולא יסתיים לעולם" (גבריאל בלחסן – "העוקד והנעקד והמזבח").
122." דניאל, האם שם מבחינים המלאכים בין אמונת הכופרים לכפירת המאמינים,בדמעה קטנה על לחי האלוהים" (גבריאל ונועה בלחסן – "שלושה אביבים").
123." שכחתי הכל, שכחתי לאן צועדים מכאן ,ולמה בכלל אני עומד פה עכשיו מסומם ודומע ,נער לב חרסינה גוף פחם ,נמחקו לי סלילים שלמים של זיכרון" (גבריאל בלחסן – "עריסת יהלום").
124." בחלומותיי הכועסים אני מזיע ורץ וזועק להוא שם שנעלם באופק ,נעלם בלי רמז, בלי סימן, צוואה מבולבלת הוריש לנו אדון, הריבון העליון הקדמון" (גבריאל בלחסן – "עריסת יהלום").
125." עשה שלא אתאווה להיות מנוחם אלא מנחם ,שלא להיות מובן - אלא מבין שלא להיות אהוב אלא אוהב" (גבריאל בלחסן – "תפילה צעד 11").
126."עננו אלוהי האדמה ,עננו יושב במרומים ,לועג לזקנים ,דוחף ילדים רזים בעגלות חורקות עצמות שבורות" (גבריאל בלחסן – "עננו").
127." אני חולה אלוהים אני מסתכל על הזריחה בסרט בטלויזיה ומתגעגע לשמש שהכרתי לפני שהתמוטטתי ,מתגעגע לצבע של הדברים לפני שהפכו כהים ,שום דבר לא מזיז אותי
אני רוצה להקיא את כל היאוש הזה החוצה" (גבריאל בלחסן – "עץ אגוז").
אני רוצה להקיא את כל היאוש הזה החוצה" (גבריאל בלחסן – "עץ אגוז").
128."לשתות קפה ולהרגיש את הטעם לחבק מישהי, לחבק משהו, לגעת ברוח ,לראות את הצבע של הדברים ,לשוחח עם מישהו סתם בלי לכאוב לא לכאוב" (גבריאל בלחסן – "עץ אגוז").
129."היד שאוחזת בעט מפחידה אותי ,כמו התהום הגדולה שלתוכה נפל עולמי שהוא קטן וצר" (גבריאל בלחסן – "עץ אגוז").
130." נע כמו צל, רואה את המראות ולא יכול להם ,לדבר זה לשרוק את המילים מהריאות וזה מותיר אותי מותש" (גבריאל בלחסן – "עץ אגוז").
131."כוס אוחתו כל המילים והמנגינות והדיבורים ,רק לקפה יש טעם וסיגריות בוערות וגם זה בקושי בתוך הגיהנום הזה ,אני מפוצץ בכדורים ולא רואה את הסוף של הדבר הארור הזה ,מסתובב כמו בחלום גרוע במיוחד,ואין לי מילים בכלל לתאר את התחושה ,הכל חמוץ וסמיך איך אפשר לתאר סבל נפש כזה ,הכל מת, מת ,הכל שונה ,אני זה לא אני אטום ודביק ,כוס אוחתו על הכל" (גבריאל בלחסן- "עץ אגוז").
132."גם אם אעוף למרחקים ואתהלך בלבוש מלכות לא ארע רע כי אתם עמדי ועיניכם מולי" (גבריאל בלחסן – "ברוך הבא").
133." ואני ממשיך עם המחשבה הזאת ,שאם כבר החלטת להתאבד סופית ,קח גם בחשבון שמעבר לכל הטרחה והלכלוך שתשאיר אחריך ואני אפילו לא מדבר פה בכלל על כל הכיעור והתולעים במוח של לפני ,אתה הולך לרצוח מישהו בדם קר,במקרה הזה את עצמך ,אתה רוצח במו ידיך נפש חיה חשוכה וחרבה" (גבריאל בלחסן – "סניקרס").
134."וכידוע לכם,ענין עדין ומדויק הדבר ,צריך להוריד את הבשר מהגריל ברגע הנכון,שלאיבואובתלונות הרעבים הזועמים ולפנות מקום לבשר הקטן הבא ,כי זה דרכו שלבשר ודרךכל בשר ועגבנייה להיוולד בפיצוח ובפקיעה,להתבשל לנבול ולהיאכל" (גבריאל בלחסן – "סניקרס").
135."זה משחק,משחק מתוכנן היטב,שלא כמו בחלומות, אתה צריך לנוע, לנוע ומהר מאש הצלפים מאש המחשבות מהפרשות כאב מהתעלות של המוח,מניאק גדול מי שהמציא אותו באיזה מעבדה שם בגיהנום של מנכ"ל הקומבינה" (גבריאל בלחסן – "כדור הרגעה בדבש").
136."הבשר החי דומם לבסוף כולנו, כולנו נרד לבור לגינה גדולה, עצמות עצמות זכר ונקבה עצמות לא עושות בלגן ,עצמות לא נלחמות" (גבריאל בלחסן – "כדור הרגעה בדבש").
137."ערבראש השנה ,אני בולע כדורי הרגעה בדבש ,אני נושם את הירח ,אני יונקמהפטמותשל החיים איזה גודל! איזה פאר! ,אני בולע אותם בהינף יד,אחד כתום,שנייםלבנים, ואחד שלא יודע לשאול" (גבריאל בלחסן – "כדור הרגעה בדבש").
138."ירדתילמטה לקיוסק ,ארבע לפנות בוקר ,לקנות שוקולד וסיגריות,ראיתי מתפלליםהולכיםלסליחות ,להסביר לאלוהים שלנו שאנחנו משתדלים לסלוח לו ,על כלהימיםהנוראיים שברא לנו על כל הדמעות והזעם, התסכול והייאוש" (גבריאלבלחסן –"כדור הרגעה בדבש").
139."בראשית בראה האדמה את האדם ,בשנית ברא האדם את האלוהים ובשלישית את המיקרוגל בא המיקרוגל והתחיל לפתוח את הפה המסריח שלו ,ריסקנו אותו" (גבריאל בלחסן – "כדור הרגעה בדבש").
140."כיכבראי-אפשר ככה ,עם כל המצב והערבים והשואה והארנונה והמשכנתה ,וכלהקוסיותהאלה שעושות אותך שפוף ומיואש ואבא מזדקן והכדורים מנפחים לי אתהבטן ,הזקןהכתום שלו הפך אפור,הגב שלו שבור ,לא יודע איך לדבר איתו"(גבריאל בלחסן –"כדור הרגעה בדבש").
141."הוא כבר מת לגמרי, אבל הם לא נותנים לו להכנס לגן-עדן, כי הוא השאיר את תעודת-הזהות שלו על כדור-הארץ,ויש לו חצי שעה להביא אותה, והוא לא זוכר איפה היא" (גבריאל בלחסן – "מרכז עזריאלי").
142."בידיים לא מיומנות ומלאות באהבה ובזהירות, אתה לוקח את הלב החי ומכניס אותו בגוף המת, של הנערה היפה שלך,אתה מחבר שם כמה חוטים וכמה ורידים והלב הזה לא פועם" (גבריאל בלחסן – "אוקיינוס קפוא").
143."אתה פוחד, אתה פוחד מהפחד. אתה פוחד לפחד מהפחד. אז אתה מדליק את הטלוויזיה שלך בלי קול, שלא יקום השותף שלך, שבקושיישן.שרק לפני שבועיים השתחרר מאברבאנל, והוא חבר שלך כבר מגיל תשע. היוםהואנפרד מהחברה שלו בפעם הרביעית, אבל הפעם הסופית. והוא חיוור והואבולעכדורים. הוא מסתכל עליך ומבקש עצה, אתה רוצה שהוא יישן. גם אתהרוצהלישון, אבל לא יכול " (גבריאל בלחסן – "רכבות").
144."חלומות בכיסים מתעייפים מהחושך אין בהם צורך בעיר בלי זיכרון" (אביב גדג` – "עיר בלי זיכרון").
145."כל הדרכים שלכם מובילות אותי למטה ,דרך תהום ואלפיים בורות שרק נראים כמו הבטחה" (אביב גדג` – "בוסר").
146."איך שהגיעו נשים וזהב הם התקפלו מיד ,גם המשיח ירד מהצלב וקיבל משרד ,הם בוראים את אלוהים שוב בצלמם ,בצלמם הם תמיד בוראים דברים ,הם קונים את עולמם בייסורים של אחרים במין כאב שעדיין אין לו שם ,אתה הולך איתם רק בשביל להתחמם" (אביב גדג` – "בוסר").
147."כאב זה הסם היחיד שמשפיע עלינו" (אביב גדג` – "ילדה").
148."תחזיקי כל דבר שלא נשבר לשניים ,את שנאחזת בכל אחיזת עיניים ,אם יש עוד משהו שלא נשבר לשניים ,שלא נשבר עדיין" (אביב גדג` – "ילדה").
149."ואני מעדיף להשתכר, ולא שנהיה לי טוב" (אביב גדג` – "הגולם").
150."על כנפי הפחד והפצע עכשיו אני בדרך אליך ,וכל הדברים שאין בהם ממש עכשיו נאחזים כל כך חזק ובראת אותי יצרים יצרים ונשארתי כאן חלולים חלולים" (אביב גדג` – "בלוז ראש חודש").
151."כל מיני רעות חולות מכל מיני ביצות סרוחות הגיעו לערוך משתה ,קופי אדם צמאים לדם ובנות זוגם יפות מראה אבל חלולות מבט ,אחד אחד רוקדים לאט מתים מפחד ,אחד אחד אבל תמיד כולם ביחד" (אביב גדג` – "יוון").
152."כל הזמן אמרו שמשהו מפריע בך וזה בדיוק מה שאהבתי בך" (אביב גדג`- "טרף קל").
153."אהבת חינם לפעמים מפרשים כחולשה ,בשביל מה שאתה צריך לא משלמים רק מתפללים גם אם אין מי שיקשיב ,כל אהבה יכולה לשבור ולעזוב ,כל דבר יכול לכאוב" (אביב גדג` – "הסוד").
154."זה הסיפור על הזחל שלא הפך לפרפר ,זה כתוב על החול ומתחת לעור על הדף הלבן, הרגתי חלק מעצמי כדי שלא אצטרך לחזור" (אביב גדג` – "מפתח הזהב").
155."אין לי שם רק מספר סידורי ,לא נשאר לי דבר שאוכל לאהוב ,זה בית מטבחיים ואין הפסקות, אין מתנות" ("אביב גדג` – "מפתח הזהב").
156."רוץ עכשיו אל תנשום בסתר ,אפשר לברוח מהכל אם רצים מספיק מהר ,הטבעת תסתיר את הצלקת" (אביב גדג` – "מפתח הזהב").
157."סדק, סדק אחד בכל יום ,הזמן שחורץ את דרכו לא מרפא דבר רק מפיל אותי על חרבו ,במוצאי החג, בשבתות בלי אף אחד אני אטבע בשקט" (אביב גדג` – "השחר החדש").
158."לעצב הזה יש לחן מוזר ,רמז מהעתיד, חסד מהעבר ,שייתן לי להגליד" (אביב גדג` – "השחר החדש").
159."אם הייתי יכולה הייתי נעקדת במקומו ,אין לי אף אחד למות למענו או לחיות בשבילו" (אביב גדג` – "השחר החדש").
160."את לא תצטרכי להחזיר לי את כל אלף פעימות הלב שהחסרתי בגללך" (אביב גדג` – "תפילה ליחיד").
161."ובבוא הבוקר לעיני השמש האמונה לבדה לא מספיקה אף פעם והעתיד הוא חתיכת אבן גיר קטנה שנזרקת לחלל החדר ,הרי געש לא יכולים למות אף פעם ודמיון זה הדבר הכי קרוב אל האמת הברבורים קפאו באגם, באביב הם יפשירו חזרה, חזקים אני יודע נופלים חזק יותר ואני נפלתי חזק ומהר ,נזהרתי שהרוח לא תשבור אותי וזהירים נפצעים הכי הרבה" (אביב גדג` – "תפילה ליחיד").
163."העיניים שלי הם רק זכוכית מגדלת שרוטה, יש לי ריאה מלאכותית שעוד תיפול על הרצפה" (אביב גדג` – "תפילה ליחיד").
164."אהבת חינם רק מתחילה לתבוע את מחירה שייגבה בדם" (אביב גדג` – "תפילה ליחיד").
165."אם זה היה כאב אז זה מה שהעיר אותי" (אביב גדג` – "תפילה ליחיד").
166."אני משחיז את הלהב שממשיך לפצוע אותי ,אני מצית את האש ששורפת אותי" (אביב גדג` – "תפילה ליחיד").
167."כל הגיבורים שלי נולדו על הנייר והם קופצים עכשיו מקצה הצוק" (אביב גדג` – "תפילה ליחיד").
168."אני משחיז את הלהב שממשיך לפצוע אותי ,רסיסים קטנים ממנו כבר צומחים בתוך תוכי הם פוצעים אותי כשאני ישן ,הם פוצעים אותי כשאני חולם" (אביב גדג` – "תפילה ליחיד").
169."ישן עם עין אחת פקוחה כמו נוסע סמוי שנודד במחשבות של אחרים" (אביב גדג` – "תפילה ליחיד").
170."לך תוכיח שאתה חי כשאתה לא בטוח בזה ,אני כל כך רגיל לכאב אהובתי ,פלא שאני עדיין עומד" (אביב גדג` – "תפילה ליחיד").
171."אם היה לי לב הוא היה חוזר לפעום עכשיו" (אביב גדג` – "מפתח הזהב").
172."דרך טלויזיה, דרך חלומות רעים ,מלך הדיפרסיה בא אלי לביקורים ,הוא סגר ת`דלת על מנעול והשאיר אותי שפוי על סף בלבול" (החברים של נטאשה – "לה לה לה").
173."דיבורים זה בלה בלה ,אנשים זה בלה בלה ,יחסים זה בלה בלה ,לתקשר זה בלה בלה" (החברים של נטאשה – "עכשיו").
174."שברי את הטלויזיה ובואי נלך לישון ,כבר הרבה הרבה זמן אני לא מצליח לחלום" (החברים של נטאשה – "שברי את הטלוויזיה").
175."יש לי אהבה, ים של אהבה, אפילו יש לי קצת כסף, אזמאיפהזה בא? מאיפה זה בא? מאיפה בא העצב?, אתה אוהב את ה"פוזה" המלנכוליתהזאת -את אומרת אתה מחפש ומוצא את זה, אתה מכור, אתה לא יכול אחרת"(החברים שלנטאשה – "שברי את הטלוויזיה").
176."פתאום הרגשתי לבד, את ישבת לבדי ובכל זאת הרגשתי לבד ,הסתכלתי סביב, יש לנו בית נחמד, ספה רכה, פופקורן, כלב,קשר מיוחד, ובכל זאת הרגשתי לבד" (החברים של נטאשה – "שץ אומר").
177."האהבה מתה ,הידיעה שבעתיד היא תיוולד מחדש לא מנחמת בכלל" (החברים של נטאשה – "האהבה מתה").
178."אם לא תחזרי החורף הזה ימשך לנצח והשלגים לעולם לא יפשירו" (החברים של נטאשה – "ליזה").
179."מחשבות מיקרופרוססיות של שביבי אנשים על הולוגרמה של אהבה אידיאלית,טכנולוגיות של אהבה מתקדמת שתמיד מפגרת אחרי אותה אהבה ישנה" (החברים של נטאשה – "הללויה").
181."אל תתפשטי לי כי הערב קצת קר ,אל תתלבשי לי על מצפון ומוסר ,אנ`לא מרגיש טוב, אני מרגיש מיותר כל כך" (החברים של נטאשה – "אל תתפשטי לי").
182."אני אוהב אותך בגלל שאני אוהב אותי ,אני פותר את בדידותך ואת את בדידותי" (החברים של נטאשה – "אני אוהב אותך").
183."הוא אוהב אותה והיא אותו זה נחמד, זה נחמד, זה נחמד,אבל האמת היא שהוא פוחד, והיא גם כן, להיות לבד" (החברים של נטאשה – "שני סיפורי אהבה קטנים").
184."זה לא רומן זאת סתם בדידות אל תהיי מודאגת,זה לא עובד, זה לא פשוט מן הסתם" (החברים של נטאשה - "שני סיפורי אהבה קטנים").
185."מיליוני אנשים לבד, ואם כבר לבד אז שיהיה בתנועה, שנתחמם, שלא נקפא, שלא נשתגע" (החברים של נטאשה- "אם כבר לבד").
186."אחד קריזיונר משוגע ואחד שרגוע ,אחד שיצעק "אחרי" כאילו הוא זה שיודע" (עברי לידר-"אחד").
187."למה תמיד אני הראשון לגלות מה כואב, למה תמיד אני הראשון שמפשיט את הלב" (עברי לידר – "אחד").
188."אלוף העולם באנשים תקוע במחשב כבר תשעה חודשים" (עברי לידר – "אלוף העולם").
189."אלוף העולם בלהיות לבד בוכה מול סדרות זולות" (עברי לידר – "אלוף העולם").
190."בדיוק כשרציתי לקבור את הכל ולקפל את הדגל ועד שמצאתי אמת אמיתית והיא שמה לי רגל" (עברי לידר – "ביום שמש יפה").
191."זה שערות מפלסטיק או זה אמיתי ,תקשיבי די ג`יי זה לא שם פרטי ,למרות שחצי תל אביב תסתובב כשתצעקי" (עברי לידר – "בתי קפה").
192."אנשים קצרים שמדברים מהר ,בשפה קצובה הם מספיקים יותר" (עברי לידר – "האנשים החדשים").
193."הזמן עכשיו הוא כמו בזבוז של זמן ,יש רגע להגיד דברים, לשאול לאן, הזמן עכשיו הוא עדר של שוורים בסמטה הכי צרה ללא פתחים" (עברי לידר – "הזמן עכשיו").
194." החברים הישנים שלי בתוך הספר השחור ואת כולם אני אוהב עכשיו ,את כולם אני אזכור ואת מי זה מעניין, נעשן ונדבר על ספורט ואמנות עד שהלילה יגמר" (עברי לידר – "החברים הישנים שלי").
195."ואם האור הזה הוא אש גדולה ,אני רוצה אותך שלי ולא שלה ,אני חושבת שלחשוב זו מחלה בוא תלחש לי את השיר ששרת לה" (עברי לידר – "השיר ששרת לה").
196."החברה של הלווין שמעצבת לי את החיים החליטה איך אומר המיליונר "אנחנו עם חזק ונתגבר" ,נשמע לכם מרגיע" ? (עברי לידר – "יום טוב").
197."אם לא היא אז אף אחת יותר טוב כלום מכמעט" (עברי לידר – "יותר טוב כלום").
198."יותר מדי מהר, יותר מדי הרבה, יותר מדי בכוח, יותר מדי סוגי קפה" (עברי לידר –"יותר מדי הרבה").
199."אז אני תיכף מתעורר ומבט אחד הצידה המיטה שלי ריקה והשעון שמעורר אותי נלחץ כשהוא רואה ת`יד נמתחת למכה ,והוא לוחש לי ילד תתגבר על יחסים שלא עובדים גם אצלנו יש כאלה שעונים שמתאבדים" (עברי לידר – "כבשים").
200."ולא צריך לדבר כי את הכל אומרות העיניים" (עברי לידר – "כמה כוכב").
201."בגוף החם בהרגשה שזה נכון ,או בהחלטה רגעית שאין בה הגיון ,במכתב אחד שחור על דף לבן, שמהיום זה שנינו מול כולם" (עברי לידר – "כמה שאני אוהב").
202."אולי תשרוף את המכונית וארבעה כרטיסי אשראי ,וגם את הבגדים היקרים שיש לך יותר מדי, אולי תזרוק את הנייד, נלך לאיזה סרט ,תוציא אותי מהשגרה שלי מטלויזיה מטומטמת" (עברי לידר – "כרטיסי אשראי").
203."אני מזיע בטירוף אבל רועד מקור" (עברי לידר – "לבד").
204."תנסה לעבור את הערב עוד יבואו זמנים אחרים ,תהנהן ותסכים תחייך לאורחים" (עברי לידר – "להבין את המים").
205."אף אחד כבר לא מזהיר אותך לפני שזה נגמר ,אף אחד לא מספר כמה זה יכאב ואין תמרור בצד או אור שמהבהב" (עברי לידר – "מטייל אוסטרלי").
206."כי תוך כמה חודשים אני מחליף את החיים בגרסה אחרת, במשהו יותר נעים ובמקום האנשים יהיו לי מכשירים שיעשו מה שאני אגיד ולא מה אחרים" (עברי לידר – "מלטף ומשקר").
207."החושך הוא חבר שלי ברגעים הכי יפים שותים ומנגנים ואוהבים אחד את השני ,כי ככה אנשים כשזה זמן ללכת נגמרות לי המילים" (עברי לידר – "מלטף ומשקר").
208."בהמשך של הרחוב שמתעקל לקראת הסוף אתה פוגש חבר שלא ראית כבר שניםויש שיחה קצרה על שקרה ונעשה ומשפטים צפויים על חברות והחלפת מילים" (עברי לידר – "מתעורר").
209."בקצה של המיטה אתה פוגש את הבדידות ,מנהל איתה שיחה על הרגלים קבועים ועשרה סוגי סבון או כדורים לנעורים וכל מה שאתה צריך בשביל פשוט לישון" (עברי לידר – "מתעורר").
210."תנסה להגיע עמוק ,ואם אין לך מה להגיד אז תשתוק" (עברי לידר – "רק תבקש").
211."מסתכלת ,רוצה שהוא לבד יגיע בבקרים ,מטומטמת, תראי איך הכבוד שלך מוגש על צלחת לאורחים" (עברי לידר – "שמים לב").
212."תפסיקי לקרוא, תתחילי לשמוע שירים אז אולי תדעי על מה כולם מדברים" (עברי לידר – "תמיד אהבה").
213."אנחנו ביחד מפחד,האימה של הלילה נמתחת" (עברי לידר – "ביחד מפחד").
214."מתבגרים וכל פעם עוד קצת דומים להורים,קונים טלוויזיה ולא מדברים על הכל" (עברי לידר – "ביחד מפחד").
215."יוצאים לטייל באירופה הקלאסית,משתדלים לא לריב אהבה אוטומטית" (עברי לידר – "ביחד מפחד").
216."רוב הלילה עובר בשתיקה ,אני לא חושבת שיש סיבה להעיר מתים" (רונה קינן – "בוקר חדש").
217."כמה בלתי נסבלת הקלות של החיוך שלך" (רונה קינן – "גלויה").
218."לחיים יש דרך אכזרית לתת לך לשתות מים זוהרים ולהשאיר אותך צמא בקרקעית" (רונה קינן-"המעיין הזוהר").
219."כל הגשרים כבר נשרפו מזמן ,רק אני לא ראיתי מרחוק עשן ,כל החיילים שלי הלכו לשם" (רונה קינן – "הפעם האחרונה").
220."מוטב לחיות בעבר מבתוך רגע מיותר" (רונה קינן – "לחיות נכון").
221."ניסיתי להפוך את עורי ,אבל העור שבפנים דמה מדי לשלי" (רונה קינן – "עיניים זרות").
222." פתחתי פה לשטן ,אף אחד לא ענה ,אף אחד לא התרשם ,שום אסון לא חיכה לי בפינה" (רונה קינן – "עשר שניות").
223."הבדידות חדה כמו תער היא חותכת מבפנים ,מאהבה סוערת נשארו רק רסיסים,אני קורא לך לגרש את השדים" (ברי סחרוף – "אמונה עיוורת").
224."וכשאני מתפרק את יותר שלמה ,גלים גלים בא הכאב ,לב שבור הוא לב שלם" (ברי סחרוף – "לב שלם").
225."כי כולנו עבדים אפילו שיש לנו כזה כאילו ,פותחים פה גדול ומחכים לעונג הבא ,כולנו מכורים של מישהו שמבקש עכשיו תרגישו ,פותחים פה גדול ומחכים למנה הבאה" (ברי סחרוף – "עבדים").
226."חלונות ראווה יפים פה זה הכל למכירה, גם אנחנו תלויים עם פתקי החלפה" (ברי סחרוף – "עבדים").
227."התחיל המשחק ויהי יום ובוקר מאז שהפסקנו לזכור ,יצור מוזר מודע קצת לנפש, מין בעל חיים בשחור ,נושם והולך על שתי רגליים ,רק שהוא גם מדבר וכשצריך הוא מוחא גם כפיים ,יודע הוא גם לאלתר" (עמיר בניון – "אלוף בשחור").
228."ארבעים יום וארבעים לילה ,הרבה זמן למעלה להיות לבד ואין איתך עוד אף אחד כמוך עוד, אפילו לא אתה" (עמיר בניון – "ארבעים יום וארבעים לילה").
229."מזל שיש אותך ,אני שקוע בנסתר שבך אוהב מה שגלוי ,אני עבד לחוכמה שלך ואין בך כלום שפוי" (עמיר בניון – "ניצחת איתי הכל").
230."מכור למציאות שלך, אין דרך חזרה,פוחד מטוב, פוחד מרע, מליטוף, מסטירה" (עמיר בניון – "קו ההתחלה").
231."את טעם נרכש, את כמו סושי, דוסטוייבסקי, קייט בלאנשט, כמו טקסנית שהולכת עם כושי, סתם צחקתי, זה לא פוליטקלי קורקט" (אריק ברמן – "טעם נרכש").
232."זה לא שאני אור, את באה ממקום חשוך,ואני לא כזה נכון, פשוט את רגילה הפוך" (אריק ברמן – "זה לא שאני אור").
233."מבין אשפת הרחובות, מצאת איזו דלת אחורית, לחזור לי אל המחשבות" (אריק ברמן – "מה עוד ביקשת").
234."כי לאחרונה הכוכבים לטובתך אז אתה לא מבין מדוע אין עיניך שמחה ואיך זה לא מזיז לך שהנה אתה איש השעה שהם צפופים בהופעה ,הרי לזה חיכית לפחות חמש שנים" (אריק ברמן – "שעות").
235."נהייתי בנאדם קטן צר וקר וציניקן ,פסימיסט, מטיריאליסט, שינקין אבן גבירוליסט, תפוח אדמה ספתי מול הקולנוע הביתי ,קנאי לאור ההצלחה ,אדיש לחום ומשפחה" (אריק ברמן – "שעות").
236."אי אפשר לכתוב שירה על קיבה מלאה,ואי אפשר לכתוב על החיים בעיניים יבשות,בלי סוליות מרופטות אי אפשר לכתוב על הדרכים" (אלי רוזן – "אי אפשר לכתוב שירה").
237."היית יכול לדבר לה אל הלב,פחות מגע יותר מלים הן האמת הכי גדולה" (אלי רוזן – "יאבל`ה").
238."תן לי שרביט של מנצח, אני אלמד לשלוט בכול, ומתוך כובע של קוסם אשלוף את כל מה שחסר" (אלי רוזן – "חולפים הימים").
239."ובלילה מתבלבל בין מאתיים ערוצים,טוב שקיימת טלוויזיה כך לעולם לא אשאר לבד" (אלי רוזן – "בתים בעיר").
240."וכל הכלבים שאין לי נובחים עכשיו בתוך הראש, ולה יש שלושה חתולים ולי אין עם מי להתכרבל כשקר, וקר" (אלי אוזן – "בן גוריון").
241."אני שונאת אנשים,אנשים חלשים,שבמקום לדבר הם זזים" (אביב גפן – "אתה פה חסר לי").
242."בעולם של נוחיות יש שעה לכל דבר ,בעולם של פלסטיק התחליף יותר נמכר ,הם שונאים את השקט ,הם חושבים שהכסף יפה" (דבק – "הכפתור").
244."רוצה אני לומר היום שלום לדכאון, שלום לטלוויזיות, לספות הנוחות,לתפוס רכבת למקום שבו המסילות נגמרות (" דבק – "לא להיות פה").
245."וכולם מנסים להספיק הכל בזמן, יש ים דברים דחופים, תברח, דוחפים לך את כל מה שרוצים" (דבק –"לילה בא").
246."אם תמצא מישהו אחר שרוצה אותך יותר זה בגלל שהוא נותן לך פחות" (דבק – "בטוח").
247."אם אתה החזקת ברובה שלוש שנים, יחסי אנוש ותודעת שרות גבוהה, זה יעלה לך פחות, אתה בטוח" (דבק – "בטוח").
248."ולשכל הישר שמרדים את הפחדים נולדו אחים" (דבק – "פשוט ונאמן").
249."כי אם גורמים לך להיות מה שאתה לא רוצה להיות אז תשנה את הכיוון בעצמך" (דבק – "פשוט ונאמן").
250."לפעמים אני מאושר אבל על פי שגרה אני על דרך השלילה" (דבק – "לעולם").
251."כשאתה על סף תהום והסביבה רועשת,תן לנו סימן קטן ,נפרוש לך ת`רשת" (דבק – "סימן קטן").
252."יש מדינה שבה אתם קם ופתאום מבין שהוא שייך לעם" (דבק – "בשם הדמוקרטיה").
253."הם יראו לנו בפרסומות שמישהי יפה זו מישהי שיש לה פלסטיק בחזה" (דבק – "בשם הדמוקרטיה").
254."תמיד תרצה יותר ממה שתקבל, תמיד תהיה נשלט,עוזב כשאין למה להשאר, סוגר בבת אחת" (דבק – "אפשר לשכוח").
255."אש על הטיילת,אש על המדרכות,אש על המים,פצצות,מכוניות תופת, טילים ויריות מה הילדים שלנו יגדלו להיות" (דבק – "לחץ").
256."ערב יום השואה ואין לנו כח לעצב שתוקף כל השנה" (דבק – "אין מושג").
257."יותר מדי שלטים באנגלית, יותר מדי שלטים על הפסנתר" ("דבק – "אין מושג").
258."ואם לוקח זמן, סימן שמשהו חסר, סימן שמישהו קיבל פחות, ומישהו לקח יותר" (דבק – "סבלנות").
259."כשאלוהים ברא את החושך ,הוא ברא לנו ירח ,שיראו איך אנחנו בודדים" (אביב גפן – "אור הירח").
260."החיים זה רק תור לפגישה עם המוות ,בולעים את אלוהים כמו כדורי הרגעה ,כי אנחנו לבד תמיד היינו בחושך וזה עצוב לחכות מבלי לדעת למה" (אביב גפן – "אין מלאכים בגן עדן").
261."תעשי לי טובה תגרדי לי את המוח, מחשבות נכנסות בי ולא יוצאות" (אביב גפן – "אין שמחים בלילה").
262."הולך לעבודה ,הדרך כמעט קצרה ,גם המשכורת כמעט מספיקה ,יש לו חבר אחדכמעט שקרוב אליו ,אותו איש הכמעט כמעט אוהב" (אביב גפן – "איש הכמעט").
263."אימהות ואבות החינוך נוראי ,אתם חשבתם שלא אלך בבוץ אם תרביצו לי ,סרטי אהבה משודרים מאוחר ,אבל אלימות בכל שעה מותר" (אביב גפן – "אלימות").
264."אמא תראי, בנך יודע לטעון לבד ולירות על כל מה שרק יבקש מפקד הפלוגה ואסור לי לבכות ומותר לי למות" (אביב גפן – "אמא תראי").
265."האם להיות בך מאוהב זה כשהפסנתר משמיע תו ,אבל שירי נטול תקווה ,האם להיות בך מאוהב זה כשאני בוכה עכשיו והדמעות לא משמחה" (אביב גפן – "האם להיות בך מאוהב").
266."על המרפסת הקטנה אני זקוק לנגיעה ,תגידי למה השכנים נראים תמיד מאושרים" (אביב גפן – "הולך לאיבוד").
267."פתחתי את הרדיו , שמעתי ת`מצעד הלהקות האלה תמיד הן רק צורחות וכשמקטינים ת`ווליום גם הן נעלמות" (אביב גפן - "הכי קרוב לבד").
268."ועם הזמן, ועם הזמן הכל חולף, מבטה החטוף שאותך כה ריגש, חיפושים בלילות אחרי יופייה הכובש, עכשיו כמו ריח בושם זול מתנדף" (אביב גפן – "ועם הזמן").
269."כשעצובים הולכים לים לכן הים מלוח ,וזה עצוב שלהחזיר ציוד אפשר לא געגוע" (אביב גפן – "לבכות לך").
270."ערכים של אלימות זולה במרקעים ,כשחזירי הריטינג משמינים זה לא עושה אותנו חכמים" (אביב גפן – "מרד הדמעות").
271."ילד סינטתי כבוי מול מסך שדולק ,מסתכל על הרחוב איך הוא ריק ,כבר שכחנו איך לשחק, מגיפה אורבת לנו בכל פינה ,מחכה שנחטא במגע ,כבר שכחנו מה זאת אהבה" (אביב גפן – סוף העולם").
272."בסוף ימצאו אותך מת ,יכתבו שהיית שותק ,אם מתים רק יכלו לדבר מה היית אומר, היית צועק לכולם תסתכלו זהו סוף העולם" (אביב גפן – "סוף העולם").
273."ואני פתאום הרגשתי איך החופש אט הופך לו לבדידות" (אביב גפן – "עונות").
274."אלף שנות אור ביני ובין האיש מהכוכב שממול ,שעה וארבעים דקות אל מישהו מעבר לגבול, אני אפילו לא מכיר את השכן שגר קומה אחת מעליי ,שזה עשרים מדרגות בדיוק,מן בדידות שכזאת" (מיכה שטרית – "איש בודד מאוד").
275." ושכברנדמהלי שאני עולה על השביל שאלי גנך הסודי אותי יוביל, דוקא אז את מכהאותיבסנוורים בקסמי הפשטות של הדברים" (מאיר אריאל - "לא יכול להוריד ממךאתהעיניים").
276."ועכשיואניתקוע בזמן החדיש, ולמען האמת אני די אדיש. המצב אמנם ביש, אך אינימרגיש.אין לי לב לכל החומר שהמרקע מגיש, ושלטון העם שוב יורד אל הכביש,ואנימתבזה" (מאיר אריאל- "עברנו את פרעה, נעבור גם את זה").
277."הבן־אדם אינו אלא חתיכת בוץ מתוחכם. כיצד? מהו בוץ? עפר ספוג רטיבות. כך גם הבן־אדם" (מאיר אריאל - "האדם אינו אלא").
הירשם ל-
רשומות (Atom)